למי שהגיע לפני כשבועיים לחנתון, היה נדמה לרגע שאולי הוא התבלבל והוא בהודו. במקום נערך פסטיבל ססגוני של ריקודי מחול הודי עם תלבושות מסורתיות ואוכל עממי מהמטבח ההודי, אווירה אותנטית שלקחה אתכם לרגע למה שקורה ביבשת הרחוקה.
מי שעומדת מאחורי היוזמה היא עדי בן צבי, תושבת חנתון שהקימה לפני כחצי שנה את להקת המחול 'נמסטון' (שילוב של נמסטה וחנתון) שבה חברים 11 רקדנים ורקדניות תושבי הקיבוץ והיישוב, שכל מה שהם רוצים זה לרקוד ולעשות לכם שמח.
כוח לכל השבוע
בן צבי (34) היא דוקטורנטית בהנדסת סביבה בטכניון המתגוררת בחנתון זה שנתיים. המחול הוא חלק בלתי נפרד מחייה של בן־צבי אשר רקדה בסגנונות שונים ומגוונים בלהקות מחול רבות והופיעה בארץ ובעולם.
החיבור שלה למחול ההודי החל לפני כעשר שנים במהלך לימודי התואר הראשון כשנסעה במסגרת חילופי סטודנטים לסינגפור. "התחלתי לרקוד שם בלהקה של מחול בוליווד ונהניתי מאוד מהמחול הזה כי הוא משלב הרבה סגנונות שונים בתוכו והוא צבעוני ואנרגטי ומלא בשמחת חיים. כשחזרתי לארץ השתלבתי בלהקת המחול של בן דוד שלי. אני עצמי הודית במקור, סבתא שלי נולדה בהודו. המחול ליווה אותי מהבית, יש לנו להקת מחול משפחתית והיינו רוקדים תמיד באירועים".
לפני כשנתיים עברה בן צבי להתגורר בחנתון אליו הגיעה מאשדוד והחליטה להקים להקת מחול אתנית ביישוב.
"באשדוד רקדתי בלהקת מחול הודית וכשעברתי לחנתון לא היה לי מענה לצורך הזה של הריקוד, אז החלטתי להקים להקה כאן ביישוב. פרסמתי מי מעוניין ורוצה להצטרף וזה עבר מפה לאוזן. היו כאלו שעזבו את הלהקה במהלך הדרך והיו כאלו שנשארו ואחרים הצטרפו ובסופו של דבר יצרנו קבוצה שאנחנו מעוניינים להמשיך להופיע איתה. אנחנו להקה לא רק של מחול הודי, יש לי חזון להיחשף לסגנונות מחול שונים בעולם. התחלנו בחודשים האחרונים עם מחול הודי ועכשיו אנחנו מתחילים במחול פרסי".
איך התגובות של הרקדנים והרקדניות?
"הם מאוד נהנים. בגלל שזו להקה בוגרת שכולם בה מעל גיל 34, המפגש השבועי זה הזמן שלהם בשביל עצמם שהם מרגישים שהם משקיעים ופשוט נהנים. הם מגיעים ואומרים שזו הפסגה השבועית שלהם שנותנת להם כוח לכל השבוע. כשאנחנו רוקדים אנחנו משחררים הרבה דברים שמצטברים אצלנו".
הלהקה כוללת כיום 11 רקדנים ורקדניות כולם בני קיבוץ חנתון והיישוב חנתון, ובן־צבי מקווה שיצטרפו אליה עוד אנשים גם מיישובי הסביבה.
"ההצטרפות ללהקה לא דורשת רקע מקדים במחול. רוב הרקדנים בלהקה הם אנשים שמעולם לא רקדו ולא הופיעו. החזון שלי הוא להנגיש את המחול גם לאנשים שלא עוסקים בזה ואני רואה איך הוא תורם להם כל כך הרבה לאישיות. הם רואים שהם מסוגלים לעשות דברים שהם לא חשבו עליהם. ראיתי את זה בפסטיבל ההודי וזה מילא אותי מבפנים לראות שאני נותנת לאנשים את המתנה הזו".
להופיע בכל הארץ
הפסטיבל ההודי בחנתון נחל הצלחה וכעת רוצה בן־צבי להתרחב ליישובים אחרים. "הפסטיבל שעשינו במימון המועצה היה מופע הפרמיירה שלנו. זו היתה הפקה של שלושה ריקודים שלנו וקטעי נגינה בין לבין של נגנים מחנתון. זה היה פסטיבל שלם שכל התושבים בחנתון מאוד נהנו ממנו. עד היום אני מקבלת מחמאות ותגובות חמות על הערב הזה וכמה זה נתן להם שמחה ואושר. חשבתי שאפשר ללכת עם הקונספט הזה של הערב הזה ליישובים אחרים במועצה, לעשות ערב הודי ולעזור גם לתושבים אחרים ברחבי המועצה ליהנות מהדבר הזה שיצרנו".
לאן את רוצה להגיע עם הלהקה?
"להיות מוכרים, להופיע בכל מיני מקומות ולהמשיך ללמוד ולהיחשף לתרבויות שונות ולסגנונות מחול שונים. אנחנו מאוד אוהבים להופיע ורוצים להשתלב בהופעות ובכל מיני אירועים אתניים בארץ. אנחנו רוצים שיזמינו אותנו ואנחנו נגיע לרקוד או פשוט לעשות טוב לאנשים אחרים, להופיע אצלם ולשמח אותם".