"אני רוצה להיות זמרת מצליחה", אומרת שי טמינו (17) מעפולה, תלמידת כיתה י"ב במגמת מוזיקה בבית הספר אורט בן־גוריון, שמופיעה במסגרת טקסים שונים של העיר וכבר מתכננת עתיד גדול בתחום.
כישרון השירה ניכר בה כבר מגיל צעיר והיא אהבה לשיר בכל הזדמנות. כשהיתה בכיתה ב' הצטרפה לקונסרבטוריון העירוני בעפולה והופיעה בטקסים בחבורות הזמר. לפני שש שנים כשעלתה לחטיבת הביניים הצטרפה לכיתה המוזיקלית בפרויקט 'בית ספר מנגן' שמובילה עיריית עפולה בשיתוף הקונסרבטוריון במסגרתו ניגנה על קלרינט, שרה והופיעה בתזמורת העירונית בטקסים ובאירועים של העיר.
לפני שנתיים החליטה להפסיק לנגן ולהתמקד בשירה. "הרגשתי עומס לפני התיכון, למרות שממש אהבתי לנגן הרגשתי יותר חיבור לשירה וחשבתי שיותר אצליח בקריירת השירה מאשר בנגינה", היא מסבירה.
כבת בכורה למשפחה ברוכת ילדים היא נדרשה לעתים קרובות להשגיח על אחיה הקטנים והמוזיקה היתה זו שעזרה לה להתמודד עם הרגעים הקשים. "אני אחות בכורה לארבע בנות ואח קטן ומגיל קטן הייתי צריכה לשמור על האחיות שלי בבית ולהיות כמו אמא בשבילם. המוזיקה היתה בשבילי מאז ומתמיד מקום מפלט, הייתי שומעת שירים שהיו מרימים לי את מצב הרוח והייתי כותבת שירים ומלחינה. ברגעים הקשים המוזיקה עזרה לי".
טמינו מופיעה לעתים קרובות בטקסים העירוניים כחברת להקת צעירי עפולה בקונסרבטוריון, להקה המייצגת את העיר. "זה כיף שאחרי כל הופעה שלי באים אנשים ומחמיאים לי. בשבוע שעבר הופעתי בטקס עירוני לקריאת רחוב על שמו של החקלאי הראשון של העיר משה בלנדר בשכונת 1 C, הופעתי שם בפני המשפחה והקרובים וראש העיר, ליוויתי את עצמי גם בנגינה תוך כדי השירה ואחרי ההופעה באו אליי אנשים ואמרו לי 'יש לך קול מדהים ולשמוע אותך שרה ומנגנת תוך כדי זה לא מובן מאליו'. לשמוע את המחמאות האלה אחרי כל הופעה זו הרגשה הכי כיפית".
טמינו אוהבת לשיר יותר באנגלית בסגנון אר.אנ.בי ופופ, אבל בגלל שהיא חלק מלהקת צעירי עפולה, אז היא שרה גם את שירי ארץ ישראל הישנים. בעבר כתבה שירים וכעת, היא מעידה, היא במחסום כתיבה. "במגמת המוזיקה שאני נמצאת בה בבית הספר אני לומדת לכתוב עיבודים לשירים ואני מאמינה שלאט-לאט אחזור לכתוב שירים", היא אומרת.
במסגרת לימודיה בקונסרבטוריון היא עובדת עם המלחין והמעבד יורם צדוק שהוא גם המנהל המוזיקלי של הלהקה.
"יורם מכיר אותי מכיתה ז' מאז שהצטרפתי לפרויקט 'בית ספר מנגן'. הוא עזר לקול שלי להתפתח למרות שהוא לא היה מורה לפיתוח קול. אבל בגלל שהוא היה המפיק המוזיקלי שלי הוא עזר לי לפתח את הקול שלי והוא תומך בי בכל מיני תחומים. עכשיו אני מתכוונת להיכנס למיונים ללהקה צבאית והוא נתן לי עצות ועזר לי להתכונן. הלימודים בקונסרבטוריון באופן כללי תרמו לי מאוד ואפשרו לי לצבור ניסיון על במה. היום אני מרגישה הרבה יותר בטוחה על הבמה לעומת ההתחלה שהייתי ילדה ביישנית. הקונסרבטוריון עזר לי בכל שלב, הרמה של הלימודים מאוד גבוהה ועזרה לי להגיע למקום שאני נמצאת בו היום".
באיזו להקה צבאית תרצי לשרת?
"אני עדיין לא יודעת. אני בינתיים מחכה לזימונים לאודישן, אבל אני מאמינה שבהמשך הידע שלי יתרחב ואני אמצא את המקום שאני רוצה להיות בו".
מה החלום שלך?
"אני רוצה להיות זמרת מצליחה, להתחיל בקטן בארץ ולהמשיך משם לחו"ל ולעשות קריירה גם מחוץ לישראל. אני מתנדבת תוך כדי במד"א ועולם הרפואה הוא חלק גדול מחיי, אז 'פלאן בי' שלי הוא להיות רופאה מנתחת".
על איזו במה את חולמת להופיע?
"בישראל אני רוצה להופיע בקיסריה ובפארק הירקון, אלו הבמות הכי גדולות שאפשר להופיע בהן בארץ. בחו"ל יש הרבה אולמות גדולים שהחלום שלי למלא אותם ולשמוע את הקהל שר את השירים שכתבתי".
מי הזמר או הזמרת שמהווים עבורך מודל לחיקוי?
"ביונסה. מלבד המוזיקה שלה היא גם תורמת הרבה לקהילות בעולם. אני עצמי כבת לעדה האתיופית מרגישה את החיבור אליה גם מהמקום הזה".
מתכננת להתמודד בתוכניות ריאליטי מוזיקליות?
"כן, כבר מגיל קטן הלכתי לאודישנים של בית הספר למוזיקה. עדיין לא עברתי, אבל אני מנסה בכל פעם מחדש ואני מקווה שאגיע גם לשלב של הטלוויזיה".
מנהלת בית המוסיקה לילך מידן סיפרה השבוע על הכישרון של טמינו: "שי התחילה לימודי נגינה בקלרינט בכיתה ה' והתבלטה מיד בכישרון מוזיקלי ושמיעה מעולה. בכיתה ז' התחילה גם לשיר במסגרת כיתות המוזיקה והתגלתה כבעלת יכולת ווקאלית גבוהה ואיכויות שירה מרשימות. עם השנים הלכה והתפתחה כזמרת אצל יורם צדוק בחבורות הזמר ובמגמת המוזיקה בתיכון אורט אלון, וגם למדה לנגן בפסנתר. שי בורכה בקול ייחודי במנעד רחב, בשליטה טכנית מעולה, ביכולת ביצוע במיגוון סגנונות ובנוכחות בימתית מרשימה. היא חרוצה, יצירתית ובעלת שאיפות גבוהות - אותן היא תשיג ללא ספק".