ביום חמישי, לפני 10 ימים, עם פתיחתה של שנה אזרחית חדשה, אם הבית בעיריית נוף הגליל, ציאלה פרנס יצאה לגמלאות וסיימה קדנציה ארוכה בת 34 שנה. "מאוד היה לי קשה להיפרד. אני כבר מתגעגעת. אבל לכל דבר מתרגלים. בגלל הקורונה אי אפשר היה לעשות מסיבת פרידה אבל נפרדו ממני יפה", היא אומרת בהתרגשות.
פרנס בת ה-62 מנוף הגליל, החלה את עבודה כאחראית המטבח ואם הבית במבנה העירייה כשהייתה בת 28 וכעת היא מסכמת את התקופה הארוכה בה שהתה במשכן העירייה, תחילה בזה שהיה ברחוב חרמון ולאחר מכן במבנה הנוכחי. "פגשתי המון אנשים טובים לאורך השנים. כולם עזרו ותמכו. אין מילים. כולם עשר. הייתי האמא של כולם שם וצברתי המון חוויות בשנים האלו".
אם הבית למעשה עברה ארבעה ראשי עיר והחלה לעבוד עוד בתקופה בה ראש העיר המיתולוגי, מנחם אריאב כיהן כראש עיר. לאחר מכן עבדה עם שמעון גפסו, אלכס גדלקין ובשנים האחרונות עם רונן פלוט. "כן התחלתי עוד מהתקופה של מנחם אבל באמת שהסתדרתי עם כולם. הם אנשים טובים. מה שהכי אהבו אצלי זה החיוך. כל דבר שהייתי מגישה להם היה עם חיוך".
ספרי לנו קצת על התקופה עם מנחם אריאב ז"ל.
"הוא היה מחבב אותנו מאוד. תמיד היה אומר מילים טובות על הבוקר. הוא היה אוהב לשתות תה רגיל ומרק. את הקפה היה אוהב לשתות בלי סוכר בכלל. בדרך כלל ביקש קפה הפוך. לפעמים היה מזמין אותנו לעבוד גם בשבת כשהיו מגיעים אליו אורחים מרומניה".
מה עם רונן פלוט איזה קפה היה מבקש?
"נס קפה עם סוכרזית. כל הזמן דאג להגיד תודה שהייתי מביאה לו משהו".
לאיזה מראשי העיר היו הכי הרבה דרישות?
"לאף אחד. כולם היו אחלה".
הספקת לשמוע קצת סודות עירייה כשהיית מכניסה כיבוד לאורחים המכובדים שהגיעו?
"לא. הייתי נותנת שתייה וכיבוד. הם היו אומרים לי תודה וזהו הייתי יוצאת".
יש תכניות ליום שאחרי?
"בינתיים אין יותר מידי מה לעשות. אני בבית עם הבעל והנכדים ואחר כך אלוהים גדול. קודם שנהיה בריאים ושהקורונה תעלם".
עוד כתבות - חדשות מיינט העמק