לוחם הפלמ"ח ישראל ויינשטיין מוותיקי נוף הגליל הלך לעולמו בשבת האחרונה בחג ראש השנה ביום הולדתו ה-93
קראו עוד:
ויינשטיין נולד בשנת 1928 בעיירה ליבקאן בבסרביה. בתחילת שנות הארבעים בהיותו נער בן 12 הוגלה עם משפחתו בצעדות מוות אל מחנות העבודה בטרנדניסטריה, אמו מתה במחנות ממחלת טיפוס ואחותו נרצחה.
"היו מספרים עליו שהוא היה יוצא ערב-ערב מתחת לגדר המחנה ומתגנב לכפרים בסביבה כדי לגנוב קצת שאריות של אוכל להביא לאחיו ולאנשים במחנה", סיפר חתנו יעקב שפון, "בכל פעם שהוא היה חוזר למחנה היו תופסים אותו ומכים בו, אבל הוא לא ויתר והיה חוזר".
לקראת סוף המלחמה בשנת 1944 במבצע ילדי טרנדניסטריה הובאו לארץ כ-1000 ילדים יתומים ביניהם ויינשטיין ושלושת אחיו הצעירים. המסע המפרך כלל שייט בספינות דייג בולגרית עד לאיסטנבול, שם הועלו על הרכבת החיג'אזית שנסעה דרך תורכיה, סוריה ולבנון עד לארץ ישראל.
מיד לאחר עלייתו ארצה חי ויינשטיין שנתיים במסגרת עליית הנוער בקיבוץ חפציבה והתגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת גבת. הוא שירת בפלוגה א' בגדוד הראשון של חטיבת-יפתח של הפלמ"ח, תחת פיקודו של יצחק חופי וגנדי, שהיה המ"כ שלו והיה שותף למבצעים נועזים.
בסיום המלחמה התגייס לצבא ההגנה לישראל שהיה אז בחיתוליו. בתו דינה שק מספרת שהוא היה מאוד גאה במספר האישי שלו בצבא 1884: "חטיבת יפתח הייתה הראשונה שמוספרה בצה"ל ולכן היה לו את המספר המיוחד הזה שקדם אפילו למספר האישי של יצחק רבין ז"ל".
ויינשטיין היה ממקימי קבוצת יפתח ואחר כך חזר לעמק שם פגש את אשתו והקים את משפחתו. בשנת 1960 הגיע עם משפחתו לנצרת עילית (היום נוף הגליל) בה גר עד פטירתו.
הוא המשיך ושירת במילואים עד גיל מבוגר בשנת 1982 והצבא הוקיר לו תודה על כך. "הוא היה איש של פעם, אוהב ארץ ישראל. הצבא מדי פעם היה קורא לו להרצאות של קורסי קצינים והעשרות ויש לו הרבה תעודות הוקרה", סיפר חתנו שפון.
בחייו האזרחיים עבד כנהג סמיטריילר בחברת 'הגליל-העליון' במשך 45 שנה. "הוא הגיע לעבודה הזו בעקבות תפקידו הצבאי שהיה מוביל טנקים, הוא היה מהראשונים שחצו את התעלה במלחמת יום כיפור. הוא סיפר לנו שהוא נהג לבדו במשך לילות שלמים עד שהגיע לתעלה", סיפר שפון והוסיף: "הוא היה קרוי בקרב נהגי האוטובוס והמשאיות 'הקטן עם הגדול', כי הוא נהג על פול טריילר ארוך והיה חוסם את הרחוב הצר ברחוב תבור. הוא היה קטנצ'יק וכשהיו רואים אותו מטפס על המשאית היו קוראים לו הקטן עם הגדול".
"הוא היה איש עבודה חזק, אמיץ וחרוץ", ספדה לו בתו, "הוא היה פטריוט גדול ושירת בארבע מלחמות. הוא חשב שהמקום שלנו הוא ארץ ישראל וצריך לשמור עליה ולאהוב אותה ולעשות למענה ודאג שגם שילדיו ונכדיו כולם ילכו בדרכו".
"הוא אהב את כל מה שקשור למשפחתיות והיה גאה מאוד במשפחה שלו", הוסיף חתנו, "אחת מבנותיו נפטרה ממחלת הסרטן לפני כמעט 10 שנים והוא לקח את זה מאוד קשה. הוא לא היה איש דתי ולא היה מבקר בבית כנסת, אבל הוא אהב לראות את הדלקת הנרות ואת הקידוש בליל שישי ואת השמירה על החגים, הוא מאוד הקפיד על העניין הזה".
ויינשטיין נפטר בשיבה טובה בראש השנה בדיוק ביום הולדתו ה-93. הוא הותיר אחריו את אשתו שטיפלה בו במסירות עד ימיו האחרונים, שלושה ילדים, שנים עשר נכדים וארבעה נינים.
עוד כתבות בערוץ חדשות עפולה והעמק