כשהייתי בת 45, עוד לפני שהמחזור החודשי שלי החל להיות לא סדיר, התחילו להופיע להן כל מיני תחושות שקצת החזירו אותי לימי התופעות הקדם ויסתיות שלי.
זוכרות את העצבנות המוגזמת של אותם ימים? אז זה הרגיש ממש כך, רק שחלפו מאז למעלה מ-30 שנה!
בני הבית שלי לא פעם עמדו משתאים מהתגובות חסרות הסבלנות שלי. אם כמה שנים קודם גיליתי כלפיהם המון אמפתיה ויכולת להכיל כל אירוע שעבר עליהם, פתאום הכל עיצבן אותי. הרגשתי שהמיכל שלי גדוש ואין לי ולו מ"מ של מקום להכיל את האהובים שלי.
"אמא, מה אוכלים לארוחת ערב?".
אני: "יו!!!! כולכם כבר חמורים גדולים, תדאגו לעצמכם ותניחו לי בבקשה. אני באמצע הכנת החומר למאזן סופשנה!" (כן, הייתי המון שנים מנהלת חשבונות וחשבת שכר).
פתאום הרגשתי שאם אני לא "מנהלת" אותם, תכלס לא קורה כלום ו...די, אין לי כוח לנהל כל הזמן.
שיקחו גם הם קצת אחריות על עצמם. ואולי גם קצת עליי.
קראו גם:
מצד שני, התחושה הזו, שכולם מאוד תלויים בי ושאין לי תחליף, די נעמה לי.
ואז הגיע השלב של הקן המתרוקן. לפתע פתאום, מהדמות הכי משמעותית בחייהם של בני הבית, הפכתי להיות שקופה. כל אחד בענייניו. אני כבר לא מתבקשת להסיע או להחזיר. מגיעה הביתה מהעבודה בצהריים, דומיה. מזל שיש לי כלב שתמיד מקבל אותי בשמחה שלא תתואר.
הרגשתי רוב הזמן כמו הר געש שרוגש בתוכי ומוכן להתפרץ כל רגע.
עוד לא לגמרי הבנתי שכל אותן התפרצויות היו הכתובת על הקיר שניסתה לבשר לי: הנה מגיע לו גיל המעבר.
כשהמחזור החל להיות לא סדיר, בגיל 48, התחילו להגיע גם כל מיני סימפטומים. את גלי החום זיהיתי מיד. זה הסימפטום שהכי מקושר לגיל המעבר ותמיד יסגיר אותנו.
הזעות הלילה המטורפות שגרמו לי להתעורר רטובה, כאילו יצאתי מהמקלחת, מספר פעמים בכל לילה.
אז ברור שגם השינה שלי נפגעה מכך. מה שהביא לעייפות נוראית במהלך כל היום שאחרי.
ומה קורה כשאנחנו עייפות כל הזמן? עצבנות שאין לתאר ואיתה הרבה פעמים "דכדכת" נוראית. שינויים קיצוניים במצב הרוח, חוסר חשק לכל דבר כמעט.
עם הזמן, התחלתי להבין שכנראה מתבקש איזשהו שינוי, דיוק באורח החיים שלי. האופן שבו אני אמורה להכין את עצמי לקראת השנים הבאות עלי לטובה.
הגוף סיפר לי, כמו שהוא יודע לעשות, שאני צריכה לתכנן מסלול מחדש. למשל, לבדוק מה בתזונה שלי מעצים את גלי החום, או גורם לי לישון פחות טוב.
אילו הרגלים, אמונות מגבילות, מחשבות טורדניות, הפכו ללא רלוונטיות והגיע הזמן לעשות קצת כיוונונים שיתאימו לגיל ולמצב.
אז איך עושים זאת?
תזונה מקררת
התמקדי בתזונה שעשירה בוויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות. כזו שמקררת.
מעט פירות, הרבה ירקות עם התמקדות בירוקים.
קטניות: חומוס, עדשים, שעועית, אפונה ושיבולת שועל (קוואקר) שמלאים בוויטמינים מקבוצת B שמאוד מועילים למערכת העצבים שלנו.
צמחי מרפא בחליטות
הוסיפי נענע, מליסה, לואיזה, קמומיל, פסיפלורה, תלתן אדום, זרעי שומר, סרפד.
שתייה – מה כן, מה לא
הרבי בשתייה: לפחות 8-10 כוסות ביום עם עדיפות למים
השתדלי להימנע משתייה מרובה של קפה, שמאד מחמם, מייבש ומאתגר את מערכת העצבים הסימפטטית שלנו.
כמו כן, הימנעי מאלכוהול, שגם הוא מאוד מחמם ומביא לעלייה ברמות הסוכר בדם.
לזוז בקביעות
הכניסי לסדר היום שלך, בלי פשרות, פעילות גופנית והתמידי בה בקביעות ובמתינות.
טיפולי מגע
פנקי את עצמך בטיפולי מגע: רפלקסולוגיה, עיסוי, שיאצו, דיקור, שמאוד מרגיעים.
כן, יש דרכים טבעיות ונפלאות לטפל בכל אותם סימפטומים של גיל המעבר.
אני אימצתי אותן לעצמי בחום רב (תרתי משמע).
לרוב, כמה דיוקים קלים באורח החיים, מפחיתים מאוד את עוצמת הסימפטומים ומשפרים את איכות החיים לאין שיעור. מניסיון!
שרית תורג'מן נטורופתית, הרבליסטית קלינית ורפלקסולוגית, מתמחה בטיפול טבעי בנשים בגיל המעבר. 052-2402552