כולם מדברים על המחיר הכבד שגובה הקורונה מבני הנוער.
מנותקים, מבודדים, מדוכדכים, צמודים למסכים ולא יודעים מתי זה ייגמר.
"מוזיאון הקורונה הווירטואלי" הוא המרחב האינטרנטי של התערוכה ZOOM IN, שמשקפת את תקופת המגפה בעיני תלמידים במגמות תקשורת, קולנוע ואמנות.
התערוכה מציגה יצירות של התלמידים, שבה הם מתעדים את מגפת הקורונה, והיא נועדה לעודד אותם להמשיך וליצור אמנות ולהחיות את עולם התרבות, למרות המצב המורכב.
הסרטונים הקצרים מאפשרים הצצה לעולמם ומציגים ממבט אישי את שגרת החיים המשונה בתקופה זו – המשפחה, הבית, החדר, התחביבים, חיי החברה, החגים, הבילויים והזום כמובן.
עבודת השחקנים המקצועיים הוחלפה בליהוק עצמי והתלמידים משחקים בסרטים שלהם. הבמאי הוא גם הצלם, הצלם הוא גם הבמאי וחדר העריכה הפך להיות חדרו הפרטי של עורך הסרט.
סרטים תיעודיים שהפכו לסרטי בלוג קורונה משפחתיים וסרטונים ויראליים אישיים קצרים מתארים את החיים תחת הסגר הראשון מנקודת מבט אישית.
למשל, בסרט "בחזרה הביתה", שביים, צילם וערך ליאם דהאן, מתוארת התמודדותו של אבי המשפחה עם המחלה מרגע שנלקח מהבית בידי איש עם חליפה לבנה ממוגנת ועד ששב הביתה בריא.
בסרט של עמרי מועלם, "די כבר עם הזום הזה", מוצג המדיום שהשתלט על חיינו והביא אל שנת הלימודים המקוונת תקלות מביכות, תלמידים עם מצלמות כבויות ותירוצים בנוסח "צמח לי חצ'קון, אני לא יכולה לפתוח מצלמה".
בנוסף, יש בתערוכה צילומי סטילס שבהם התלמידים צילמו (במהלך הסגר הראשון) תמונות בבית או באזור 100 מטר מהבית והעלו לפדלט (לוח שיתופי מקוון).
התערוכה מוצגת במסגרת העונה הישראלית לעיצוב חולון.
לביקור במוזיאון הקורונה הווירטואלי