מדענים בחליפות לבנות, מעבדה שפועלת כל השבוע סביב השעון ומדפסות ענק שנבנות כדי לייצר 600 סטייקים בשעה. נשמע כמו מדע בדיוני? לא ממש.
במרחק הליכה אחת מהשנייה פועלות לא מעט חברות פוד־טק בפארק המדע בנס ציונה ורחובות, כדי להרכיב לכם את הסטייק הסביבתי. עובדים בהן בעיקר מדענים, דוקטורים מתחום הנדסת הרקמות ומתכנתים.
קראו גם:
כולם חולקים את אותה המטרה: להיות הראשונים שיפתחו וייצאו לאור עם הטכנולוגיה שיצרני הבשר יוכלו להטמיע לטובת ייצור המוני של בשר מתורבת.
טעימות מפרויקט קרפצ'ו
חברת "מיט־טק" קמה בשנת 2018. "אנחנו לא מכוונים למוצרי מדף עם הלוגו של מיט־טק, אלא המטרה שלנו היא לפתח טכנולוגיה שמתאימה למפעלי הבשר הקיימים כרגע ולהקנות להם יכולת לפתח בשר בטכנולוגיה חכמה יותר", מסביר שרון פימה, מנכ"ל מיט־טק.
"33 אחוז משטחי החקלאות שיכולים להיות מיועדים לבני אדם משמשים היום למזון או כמקום לבעלי החיים. האוכלוסייה בעולם גדלה כל הזמן, המצב הולך ומחמיר וכולנו רואים את ההשלכות", אומר פימה.
אז איך בעצם מייצרים בשר מתורבת?
"אנחנו לוקחים תאי גזע מחבל טבור ומגדלים אותם. התאים הללו יודעים לשכפל את עצמם בכל 24 שעות. כדי שיוכלו לעשות את זה, צריך לדאוג שיגדלו לנצח ויתחלקו לנצח, ויש דרכים לגרום להם לעשות את זה.
"ברגע שמגיעים לטון, ביום שלמחרת יש שני טון ולאחר מכן ארבעה טון, כשהתאים נלקחו מהפרה למעשה רק פעם אחת מבלי לפגוע בה או לשחוט אותה.
"אנחנו מגדלים את התאים, ממיינים אותם לתאי שריר ושומן ומדפיסים אותם לחומר ביולוגי בצורה דיגיטלית, כמו פיקסלים. אנחנו מניחים את הטיפות וכך אפשר לייצר למעשה בשר".
יש מוצרים קיימים? טעמתם אותם?
"עוד לא טעמנו אבל אנחנו קרובים לטעימות. כרגע אנחנו עובדים על הטכנולוגיה. לפני שנה עבדנו על 'פרויקט קרפצ'ו', של שכבה דקה שמכילה שומן ושריר. עד סוף השנה אנחנו אמורים להדפיס מאה גרם רקמה מודפסת שמכילה שריר ושומן".
לדברי פימה, לא מספיק להצליח לבצע את הטכנולוגיה. "זה לא מספיק להגיד, הנה, הצלחנו, אלא אנחנו עובדים על מכשיר שיוכל לבצע את הפעולה בצורה תעשייתית.
"המטרה שלנו היא לספק מזון לעולם בטכנולוגיה אחרת, יותר יעילה, פחות מזהמת. המפעל שלנו לא צריך להיות בשטחי מרעה, הוא יכול להיות בתוך בניין בניו יורק ולספק בשר לכל ניו יורק, כשהחשיבה היא שונה, יותר הייטקית".
לייצר בשר כמו בירה
לא הרחק משם שוכנת חברת "אלף פארמס" שהוקמה בשנת 2017 מתוך שיתוף פעולה בין הטכניון וחברת שטראוס. יואב רייזלר, מנהל התקשורת והשיווק של אלף פארמס, מסביר שבחלוף שנתיים מההקמה הסתיים סבב הגיוס הראשון, של 12 מיליון דולר. הכסף הגדול הגיע מחברות הבשר הגדולות בעולם.
מה האינטרס שלהן להשקיע בחברות שמייצרות בשר מתורבת?
"כפי שאנחנו יודעים, פרות הן יצרניות גדולות של גז מתאן שגורם לאפקט החממה ומגדיל את הטמפרטורות בכדור הארץ.
"תעשיית המזון הרבה יותר מזהמת מתחבורה למשל, בגלל כל מה שמעורב בתעשיית המזון - בין אם גידול הגרעינים והאוכל של הפרות, ובין אם גידול הפרות עצמן, שהן צרכניות גדולות של מים, קרקעות ומזון. הן גם פולטות המון גזים שפוגעים בטמפרטורה בעולם ומחמירות את משבר האקלים.
"בנוסף, חשוב לזכור שתעשיית המזון מושפעת ישירות ממשבר האקלים: אם הקרקעות יתייבשו לא יהיה לפרות איפה לאכול או לגדול".
רייזלר מסביר שרוב הבשר שאנחנו אוכלים כיום מיוצר בחקלאות תעשייתית. "מדובר בתהליך שמתייחס לפרה כמו למכונה: מגדלים ושוחטים אותה בצורה לא הומנית ולא מקיימת, בדרך שעוברת על כללי הבריאות, בריאות המזון, וגם מדובר בצער בעלי חיים".
אלף פארמס היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה לגדל בתנאי מעבדה סטייק מבשר מתורבת. "כל מוצר מזון מתחיל במעבדה, בין אם זה יוגורט, בירה או לחם", אומר רייזלר, "אז כמו חברות הבשר הגדולות, גם המוצר שלנו מתחיל במעבדה. בהמשך הכוונה היא כמובן לייצר אותו בקנה מידה גדול במפעלי 'ביופארם', שדומים לחברות ייצור יוגורט או מבשלות בירה".
עד כמה זה רחוק או קרוב?
"אנחנו בונים עכשיו פיילוט של מפעל ראשון בפארק המדע, שייצר סטייקים בכמות המונית. אנחנו מתכוונים בשנת 2022 לצאת בהשקה מוגבלת עם הסטייקים שלנו ובשנת 2025 לצאת להשקה מלאה".
המוצר יהיה יקר יותר?
"אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שבשנת 2014, כשהבשר המתורבת הראשון נחשף, ייצור של חתיכת המבורגר עלה 325 אלף דולר. עשינו אדפטציות כדי להגיע למסלול ברור של בשר שיגיע לנקודת שוויון לבשר קונבנציונלי כחמש שנים מההשקה שלנו.
"יש לנו אסטרטגיה ברורה מבחינת הטכנולוגיה, שיכולה לייצר כמויות גדולות מאוד במעט זמן. לדוגמה, לוקח בין שבועיים לשלושה לייצר אצלנו בשר, לעומת שנתיים עד שלוש בתעשיות הבשר הקונבנציונליות.
"אנחנו יודעים שהוא יהיה בהתחלה יקר יותר, כמו כל מוצר מזון חדש שמגיע למדף. בהמשך אנחנו פועלים כדי להגיע לשוויון כמה שנים מההשקה".
זה בשר לטבעונים?
"אנחנו לא מגדירים את עצמנו כמוצר טבעוני. מדובר בבשר אמיתי שגדל בדרך ייצור שונה. יש פה סוג של שינוי קונספציה לשאלה מהי טבעונות".
אז המטרה היא לא למחוק את תעשיית הבשר?
"אנחנו לא רוצים למחוק את תעשיית הבשר, זו לא המטרה שלנו. אנחנו מובילים לאימפקט והשפעה וצריכים לעבוד עם תעשיית הבשר הקונבנציונלית.
"הצרכנים בתחום הזה ילמדו ויפיצו מהו בשר מתורבת. רוב האנשים לא מכירים את הקונספט שלו והוא עומד להגיע לצלחת שלנו בקרוב מאוד. לצרכנים יש אחריות גדולה בכל מה שנוגע אליו".