כל מי שזקוק בימים אלה לחיוך יכול לקבל אותו מהחמ"ל המיוחד שחמוש בכובעים צבעוניים ובאפים אדומים: 80 ליצנים רפואיים מתנדבים שזמינים סביב השעון ועורכים מאות שיחות וידאו לכל דורש – ילדים ומבוגרים, חולים ובריאים וכל מי שזקוק לאספקה של אנרגיה חיובית וחיוכים און ליין.
אחת המתנדבות היא טוהר שיקרון, "טושי הליצנית" (21) מנוף הגליל. "תמיד אהבתי לעזור לאחרים ולהעלות להם את החיוך על הפנים", היא מספרת. "במהלך השירות הצבאי החלטתי שאני רוצה ללמוד משהו שיביא את זה לידי ביטוי. בחיפוש קצר באינטרנט גיליתי את תחום הליצנות הרפואית ב"שמחת הלב", ובלי לחשוב פעמיים החלטתי שאני הולכת על זה. תמיד הרגשתי שעמוק בפנים אני ליצנית, ובמהלך הלימודים בקורס התחושה התחזקה".
עד לאחרונה עבדה שיקרון בצוות בידור בבית מלון. מגפת הקורונה, שרוקנה את המלונות וסגרה את שעריהם, גרמה לה לשוב לעבודתה הקודמת במוקד שירות לקוחות. "אחרי העבודה אני בדרך כלל לובשת את בגדי הליצנית ולוקחת חלק במיזם 'הליצנים הרפואיים נלחמים על החיוך'. אנחנו מתקשרים בשיחות וידאו לאנשים שזקוקים לעידוד ומנסים להתנתק ביחד איתם מהתקופה המדכאת".
באחת השיחות שניהלה השבוע, שוחחה טוהר עם בחור בן 22. "דיברנו במשך שעה וחצי וצחקנו בלי הפסקה", היא מספרת. "בסיום השיחה נשארתי כל היום עם חיוך על הפנים, והוא גם שלח לי הודעה וכתב: "תודה שהעלית לי את מצב הרוח". כאן זלגה לי דמעה מרוב אושר, כי במצב הנוכחי אני מבינה איזו משמעות יש לנו, לליצנים הרפואיים. אני הכי מאושרת בעולם שניתנה לי הזכות להיות חלק מהמיזם העצום הזה".
(צלום פרטי)
מאחורי מיזם "הליצנים הרפואיים נלחמים על החיוך" עומד דוד בן פורת, ליצן רפואי שלאחרונה השתחרר מצה"ל, ומיטב זהר, סטודנטית לחינוך מיוחד. "היום חייבים לעשות שמח איפה שרק אפשר, ובהיעדר אפשרות להסתובב באופן פיזי ולהצחיק אנשים, החלטנו לעבור לשיחות וידאו ולטלפונים הניידים", אומר בן פורת. "ככה הצלחנו להגיע לכולם: קשישים שנותרו לבד בבית, בעלי צרכים מיוחדים, מאושפזים בבתי חולים, שוהים בבידוד, חוסים בפנימיות, ילדי רווחה, אנשים שסובלים מחרדות, ילדים שמסיבת יום ההולדת שלהם בוטלה וגם לבני זוג שנאלצו להסתפק בחתונה מאוד מצומצמת".
מי שמעוניין להיעזר בשירותי הליצנים, עבורו או עבור מכריו, יכול להשאיר פרטים בטלפון: 0559418346.