הורדתי נוסע בבית חולים שערי צדק. בדיוק יצא משם בחור בסביבות גיל 60. מדדה החוצה ומתקדם לאט לטקסי שלי. בלב שלי אמרתי 'יאללה י'שמן, לך יותר מהר לפני שיגיעו מוניות של שערי צדק ולא יתנו לי לקחת אותך'...ברוך השם, הוא פתח תדלת וביקש להזיז את הכיסא אחורה. הוא נכנס לטקסי תוך כדאי שהוא נאנח מכאבים.
"מה קרה?" שאלתי.
"איייי איייי. עשו לי ניתוח טחורים והרופא הכלב הזה שיחרר אותי. אני מת מכאבים, איך הם משחררים אותי? אייייי ..."
התחלתי לצחוק והוא התחיל לקלל אותי "אתה לא מתבייש? אני מת מכאבים ואתה צוחק עלי...".
"לא, סליחה". אמרתי, "לא התכוונתי...".
הנוסע הסובל שם את שתי הרגלים שלו על הדשבורד למעלה. רגל אחת ימינה ורגל אחת שמאלה. הוא לבש מכנסים קצרים של פעם, שאם מסתכלים אפשר לראות הכל. מחזה מוזר. הבחור ביקש שאני אכוון את המזגן לכיוון הישבן שלו. עשיתי כל מה שהאיש ביקש. רחמתי עליו. הוא מסכן ממש, סובל. לא ידעתי שניתוח טחורים כל כך כואב. שעלינו את העליה לכיוון הגבעה הצרפתית היה פקק ופקק זה באסה כי אני מכניס ראשון קלאצ' נוטראל ראשון קלאצ' נוטראל. יש לי גיר רגיל בטקסי...
אני מסתכל במראה של הצד ואני רואה שוטר על אופנוע מתקדם לאט לאט ומסתכל לתוך הרכבים רכב רכב, ישר אמרתי לבחור שישים חגורה כי מגיע שוטר, אבל הבחור עסוק בכאבים שלו ולא מפסיק לקחת את הראש אחורה ולהתלונן באנחנות שכואב לו.
אני רואה שהשוטר כבר עוד שניה לידי ואני משחק אותה כאילו אני לא יודע שהוא בא. השוטר מסתכל עלי מהחלון, נעמד לידי ודופק בחלון. פתחתי את החלון עם פרצוף מאד מופתע "כן אדוני השוטר, הכל בסדר?"
השוטר הסתכל עלינו במבט מוזר ושאל שאלה מפתיעה..."אתם מהקהילה?".
אמרתי לו שבוודאי שאנחנו מהקהילה, אני והוא. הייתי בטוח שהשוטר שואל אותנו אם אנחנו יהודים.
השוטר ביקש שאעצור אחרי הרמזור. אמרתי לנוסע שלי שעכשיו הוא מעכב אותנו בגלל החגורה. "אני לא יכול", אמר לי הנוסע, "תגיד לשוטר שכואב לי ואני חייב להגיע הביתה לשכב". עברנו את הרמזור, עצרנו ליד השוטר. השוטר לקח לי את הרשיון וביקש מאיתנו לחכות ברכב.
לפי החוק הנוסע מקבל את הדו"ח, לא הנהג. זה מה שאני יודע, אז לא נלחצתי. אבל משהו הפריע לי. למה הוא לא ביקש מהנוסע שלי פרטים...יצאתי לשוטר ורציתי להפנות את האש לנוסע שלי ושמעתי בקשר "האם ההומואים לידך?".. והשוטר אמר לי לזוז וענה לו בקשר חיובי.
שאלתי את השוטר על איזה הומואים הוא דיבר בקשר. השוטר היה נבוך ואמר לי לחזור לרכב. אמרתי לו שאם הוא רוצה לתת דו"ח לחגורה שיתן לנוסע ויאללה שישחרר אותי. השוטר אמר לי שהוא צריך לבדוק וזה יקח זמן תכנס למונית.
שאלתי אותו "מה לבדוק?"
השוטר אמר שאנחנו נגענו אחד בשני תוך כדי נסיעה.
"מה אתה חושב שאני הומו?"
השוטר אמר: "אני שאלתי אותך ואמרת לי שכן. ראיתי אתכם שהוא עם הרגלים למעלה ואתה נוגע בו".
"נראה לך? אני הולך רק עם נשים. אני נשוי. איך הגעת למחשבה הזאת. תראה איך הוא נראה וגם אם הייתי הומו נראה לך שזה הבחור שהייתי הולך איתו? מה אני נראה לך כזה מיואש?"
בנתיים הגיע עוד אופנוע משטרתי ולשמחתי ראיתי שוטר שאני מכיר לפני שנים. את האמת שנים שלא ראיתי אותו אבל לפחות הוא מכיר אותי.
"אופיר מה נשמע?"
"אה יוסי, זה אתה?"
"כן. השוטר הזה התלבש עלי שאני מקיים יחסים עם הזקן הזה שם".
אופיר השוטר הסתכל עלי ואמר "תמיד היית מוזר, ועליך ת'אמת כלום לא יפתיע אותי".
התחלתי להסביר לאופיר שלקחתי אותו משערי צדק והוא עבר ניתוח טחורים ןסובל מכאבים. סיפרתי להם את כל הסיפור. הם התחילו לצחוק והשוטר הלך לבדוק אם הסיפור שלי נכון. אחרי שתי דקות הוא חזר ואמר "קח את הרישיון וקח אותו הביתה. הנוסע שלך סובל. לקחתי את הרשיון ואמרתי להם שלום. ואופיר קורה לי לצד ושאל אותי בחצי חיוך: "אז אתה לא מהקהילה?"