"הבת שלי בת הארבע כל הזמן אומרת שהיא אוהבת רק אבא ולא את אמא. אני מגיע מהעבודה אחרי שהיא הייתה כל היום עם אמא שלה, ומאותו רגע היא רוצה שרק אני אקלח אותה, אכין לה ארוחת ערב ואקרא לה סיפור. אני יודע שאשתי נעלבת ממש וגם אמרתי לילדה שזה מעליב את אמא מאוד".
למה זה קורה?
קורה שילד נמצא בבית הרבה זמן עם הורה אחד ומתגעגע להורה השני.
קורה גם כששני ההורים בבית ויש העדפה להורה אחד.
לפעמים זה עניין רגשי ולפעמים שלב התפתחותי.
קראו גם:
בנוסף, ילדים לא פעם "מפעילים" את ההורים ורוצים לקבל מהם תגובות.
בתת מודע לפעמים הם אפילו מתנהגים בצורה שלילית וגוררים יחס שלילי, כעס ועלבון.
זאת לא באמת “מניפולציה” כמו שלפעמים טועים לחשוב. זאת התנהגות טבעית וחלק מההתפתחות של הילדים. ברור לי שאתם לא יכולים לשלוט על ההיעלבות. מה שכן, חשוב לא להראות לילדים את זה.
מה אפשר לעשות?
לקחת בקלות
חשוב להתייחס להערות של הילדה בצורה עניינית וחמה ולתת לה להבין שזה בסדר שהיא מרגישה ככה, שאתם מכילים את התחושות והרצונות שלה ולוקחים את זה בקלות ובאהבה.
בפעם הבאה כשהיא תגיד שהיא אוהבת רק את אבא, תענו: "מתוקה, זה בסדר שאת מרגישה ככה. לכל אחד מותר להרגיש ולחשוב מה שהוא רוצה". בשאר הפעמים אפשר לענות לה: "או.קי, מותר לך", ולהוסיף בחיוך: "שנינו אוהבים אותך תמיד".
בתשובה הזאת אנחנו מורידים את "הכיף" שלה בלהגיד את זה ומונעים אישיו שחוזר על עצמו, שבסופו היא מקבלת כוח במקום לא רצוי.
2 צפייה בגלריה
חשוב שאנחנו, ההורים, ניתן להם את הביטחון שמותר להם לחשוב ולהרגיש הכל
(צילום: shutterstock)
לבנות ביטחון
הרעיון הוא להשתמש בהתנהגות הלא רצויה כדי לבנות ביטחון: המסר "שמותר לה להרגיש ככה" חשוב, כי לילדים יש לפעמים מחשבות שמפחידות אפילו אותם, והם מפחדים מעצם המחשבה שחשבו על זה.
חשוב שאנחנו, ההורים, ניתן להם את הביטחון שמותר להם לחשוב ולהרגיש הכל.
לגבי פעולות שהם עושים על מנת להשיג דברים - פה יש גבולות ברורים.
הילד הוא לא אחמ"ש
אתם צריכים להסביר להם בדיוק איפה עובר הגבול שלכם: הגבול עובר במקום שבו הילדה מפעילה אתכם. כשהילדה דורשת שרק אתה תארגן אותה, אני תמיד אומרת בחצי חיוך: "הילדה היא לא אחמ"ש בבית ולא יכולה לקבוע לכם את הלו"ז".
אם באותה נקודת זמן מתאים לשניכם לזרום איתה, זה מעולה. אבל אם מסיבה כלשהי האמא רוצה לארגן אותה, אז יש פה מסר חד משמעי: "מתוקה, היום אני אארגן אותך לשינה ולא אבא".
בלי טריטוריות
אם אחד הילדים העדיף את אבא, אל תנסי לנכס לך את אהבתו של הילד האחר וליצור בבית "מחנות". גם אין סיבה להפוך לדובר של הצד "הפחות נאהב" ולהציל למענו את המצב. הוא יתמודד ויסתדר.
היא כבר בת ארבע
תיקון: היא רק בת ארבע. מאוד חשוב לא להיכנס עם ילדים לוויכוחים ולפינות לא נעימות. היא ילדה קטנה. אפרוחית בת ארבע שנמצאת כל הזמן בתהליך למידה.
התפקיד הכי חשוב של ההורים הוא להכיל ולתת ביטחון לילד.
כמובן שאם מרגישים שהמסר לילדים לא עובר חלק, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע.
בהצלחה!
נעמה צובל - יועצת זוגית ומדריכת הורים למתבגרים ולגיל הרך. טל. 052-5555339