הבטן הרכההבטן הרכה
גדלתי בבית עם אבא נרקיסיסט. התייחסות שלו לנשים הייתה מזלזלת ומשפילה.
הבית היה מלא במגזינים פורנוגרפיים והתעללות מינית סמויה.
אני זוכרת את הצעקות ואת הפחד. כשהייתי חוזרת הביתה, הייתי מוצאת את אמא עם סימנים כחולים.
לכך נוספו תקיפות מיניות שעברתי בילדותי. שכן שתקף אותי כשהייתי בת שבע, אדם שתקף אותי כנערה ברחוב ומערכות יחסים מתעללות שחוויתי עם גברים.
לאורך ילדותי ונעוריי הרגשתי שמשהו בי מקולקל. שהבעיה היא אצלי.
התחתנתי עם אדם שדומה בתכונותיו לאבי, וחוויתי אלימות מינית כבר מהיום הראשון.
זה התחיל בדברים קטנים, אבל הפך בהדרגה לאונס. בעלי רצה לחוש שליטה, ולכן היה מושך בשיער שלי וחונק אותי. כשאני חושבת על עצמי באותה תקופה, אני חושבת על אישה מלאה בטראומה ושבורה.
אלימות נשיםאלימות נשים
(צילום המחשה: shutterstock)
שנה אחר שנה עברה עליי בדיכאון, בתחושה שאני נמחקת כאדם – שאני איננה. כעסתי על הגוף שלי שרועד כשאני רוצה להיות רגועה, ושקופא כשאני רוצה לעשות משהו ולהגיב. ראיתי בגוף שלי אויב, ובשלב מסוים התחלתי לחתוך את זרועותיי, כדי לבטא את הכעס והתסכול שהיה בי.
את המפנה והיסוד לריפוי שלי עברתי בעמותת "אל הלב". הקורסים שעברתי שם שינו את חיי, ולימדו אותי לראשונה להקשיב לגוף שלי, להישאר נוכחת בגוף, לנשום... ולדעת שמגיע לי להיות מוגנת, משהו שמעולם לא הבנתי קודם לכן.
למדתי לסמוך על הגוף שלי, לשים לב כשלא נוח לי ולדעת שאם לא נוח לי, חשוב שאציב גבול ואגן על גבולותיי. הפסקתי לשנוא את עצמי, ולראשונה בחיי למדתי לסמוך על תחושת הבטן שלי. פתאום הצלחתי להישאר נוכחת גם כשהרגשתי מאוימת, הצלחתי לנשום, והצלחתי להשתמש בקול שלי – דברים שלא הייתי מסוגלת להם קודם לכן.
היום אני אדם אחר: יש לי קול. אני עומדת על עקרונותיי, ולא נמנעת מדברים שמפחידים אותי. אני מאמינה בעצמי ואוהבת את מי שאני. מרגע שהפכתי לאישה חזקה, שיוצאת מהבית, שיש לה חברות, ושמסרבת להסכים לכל דבר שבעלי אומר – בעלי לא היה מרוצה, והתגרש ממני.
היום אני מבינה שאני לא מקולקלת. בזכות מערכת היחסים הבריאה שיש לי עם הגוף שלי, הפוסט טראומה של עשרות שנים בהן הייתי קורבן לאלימות, נמצאת תחת שליטה.
הקורסים ב"אל הלב" הזינו את תהליך הריפוי שלי וליוו אותו לאורך כל הדרך. מהתמיכה בי כשרעדתי ללא הפסקה וחוויתי התקפי בלאק אאוט, ועד לקורס האחרון, שבו הרגשתי חזקה, מנוסה, ומסוגלת להתמודד עם כל דבר שיונח לפתחי.
כיום אני מעוניינת ללמד הגנה עצמית ולסייע לנשים לעבור את תהליכי הריפוי שעברתי באל הלב – לקבל את אותם יסודות שאני קיבלתי, שהופכים אותי לאישה החזקה והיציבה שאני כיום.
***
עמותת אל הלב היא עמותה ייחודית למניעת אלימות פיזית, מינית, ורגשית באמצעות תכניות חינוכיות של הגנה עצמית ואומנויות לחימה מעצימות. התוכניות, מגילאי יסודי ועד הגיל השלישי, מקנות כלים להעלאת הביטחון, לגילוי החוסן האישי, למימוש חופש הבחירה, לניהול עימותים ולהתמודדות עם מגוון מצבי סיכון. עוד על העמותה בקישור www.elhalev.org.
אל הלבאל הלב